לשתף אחרי סדנא עם סוג'יי\זיווה
אחרי שלושה ימים של להיות בתהליך לחזרה לחיים שלי, שלושה
ימים והתחושה ממשיכה תחושה שאתה נמצא באטמוספרה אחרת,
שסביב גופי מסתובבת לה אנרגיה שמדומה לגל שעוטף את גופי,
בחלקו הוא מלטף בחלקו הוא משחרר ובחלקו הוא מעט לא מרפה.
הסדנא עמך סוג'יי גרמה לי לחשוב ולרצות כמו בדרך כלל
(לפחות מנסה כיכולתי), את האנרגיה האין סופית ששרויה בנו
ורק צריך להתחבר אליה ולנשום אותה, על תהליך מרוכז
בפעילויות שהוביל לסבלנות סובלנות נחישות שקט הקשבה, למצוא
את הכח לעבור כל כך הרבה חוויות לא פשוטות אך מהנות, "חבל
על הזמן".
בכל תהליך ולאחריו חשבתי לעצמי עד כמה אני באמת פתוחה? עד
לאן אני מוכנה ללכת עם עצמי?, איפה הייתי צריכה לשמור על
האמונות שלי ועל הגוף המקודש שלי? .
מכל וכל רציתי לשתף על קושי שחוויתי שאני מודעת לו בעצמי
ועל העבודה ועל זימון המחשבה ועל איך? ולמה?
|